בן מרים וגבריאל, נולד ביום י"ט בניסן תרע"א (17.4.1911) בעיר ארמאוויר שבדרום-רוסיה. בשל המהפכה ומלחמות-האזרחים שלאחריה יצאו בני המשפחה דרך תורכיה לארץ ואחרי שתי שנות נדודים הגיעו אליה והקימו בשנת 1923 משק במטולה. אחרי כחמש שנים עברה המשפחה לפתח תקווה ואהרן עבד כפועל חקלאי, כנגר ארגזי פרי-הדר ולבסוף מצא את מקומו כנהג משאית שכיר. בשנת 1936 עבד בשירות הצבא הבריטי בסביבת שכם ובחדרה כמגלה מוקשים, שטמנו הפורעים הערביים על דרכי כוחות הביטחון.

בשנת 1940 עזב את אישתו ושני ילדיו והתגייס לצבא הבריטי. שירת במצרים וביוון, בלוב, בתוניסיה, בסוריה ובלבנון ושוחרר בשנת 1946.

בשנת 1947 הצטרף לחברת "נתיב" בפתח תקווה.

בחורף תש"ח, עם פרוץ מלחמת-העצמאות, התייצב לשירותי התובלה בצבא, והיה הראשון מאנשי חברתו שהתנדב להביא מזון לירושלים הנצורה. הוא ביצע כמה פעולות נועזות בהסעת חוטי-תיל וגילה בהן אומץ-לב. באחת מפעולות אלו, ביום כ"ז באדר ב' תש"ח (6.4.1948), נפל ליד גשר רושמיה בחיפה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.